עמותות ציבוריות קיבלו מיליארד שקל שלא כדין

[מחלקה ראשונה]

עמותות ציבוריות קיבלו מיליארד שקל שלא כדין


הביקורת מגלה: בתי ספר חרדיים השאירו תלמידים כיתה, על הנייר, כדי לקבל כספים שלא הגיעו להם העמותות הערביות מקופחות במשך שנים



מאת: מוטי בסוק | | TheMarker | www.TheMarker.com
ירון זליכה



> "חוסר שוויון הוא תמצית השחיתות"
> שקל לעמותה, שקל לכיס



ביקורת שנערכה בבתי ספר יסודיים, כמעט כולם של החינוך החרדי, גילתה כי שכבות שלמות של תלמידים "נשארו כיתה" רישומית בלבד, כדי שאותם מוסדות יזכו לתקצוב עודף של שנה. רמאות זו נמשכה שש שנים, והניבה לבית הספר קופון נאה - 50 מיליון שקל. במקרה אחר, לפני כשנה נעצר מנהל בית ספר בחשד כי קיבל במרמה למעלה ממיליון שקל ממשרד החינוך באמצעות דיווחים כוזבים על תלמידים ועל מורים.

חשיפתם של שני המקרים האלה, שניים מני רבים, הם תוצאה של התגייסות אגף החשב הכללי לבקרה על הקצבות המדינה לעמותות הציבוריות, המסתכמות ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה. המהלך כלל מאמץ ארגוני ותפעולי, קביעת קריטריונים שוויוניים לחלוקת ההקצבות, שינוי בנוהלי העבודה ועבודת שטח מאומצת בשלוש השנים האחרונות. כתוצאה ממנו נחסכו לקופת המדינה כמיליארד שקל ב-2006 לבדה. הכסף שנחסך לא חזר לקופת האוצר - אלא נשאר במשרדי הממשלה נותני התמיכות, והועבר או יועבר בקרוב לעמותות הזכאיות בדין לסיוע מהמדינה.



"חוסר שוויון הוא תמצית השחיתות"


כ-60 מיליארד שקל מתקציב המדינה מיועדים לשכר. אגף החשכ"ל ייעל בשנים האחרונות את הטיפול בעניין השכר; כללים חדשים נקבעו וכללים ישנים נאכפו בשורה של נושאים, כולל עליות בדרגה, אחזקת רכב, החזר הוצאות אש"ל, טלפונים, נסיעות לחו"ל ועוד. טיפול החשכ"ל בתיקון כשלים שונים בתחום המכרזים חסך למדינה כספים רבים בשנים האחרונות. ייעול הביקורת על התמיכה בעמותות הציבוריות זכה לפחות חשיפה תקשורתית.

לדברי החשב הכללי, ירון זליכה, בשלוש השנים האחרונות נערכה באגף רפורמה רבתי בעניין התמיכה בגופים ציבוריים, במטרה להעמידה על כללי מינהל תקין. למהלך אחראים, בין היתר, הסגנים הבכירים לחשכ"ל אבי גבאי וסיגי סייג, ומהכוחות הצעירים באגף, אמנון קראוס ויהלי רוטנברג.

הצעד הראשון שננקט היה קביעת קריטריונים שוויוניים עוד לפני ביצוע מבחן התמיכה לעמותה ספציפית. ב-2 בינואר אמר זליכה בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת: "רבים אינם מבינים את הקשר הישיר, החד-משמעי, המוכח במחקרים רבים, שבין רמת השחיתות במדינה לבין רמת חיי אזרחיה וחוסר השוויון המוחלט ביניהם. יסוד היסודות בשחיתות הוא התנהגות בחוסר שוויון. פלוני מקבל יחס שלטוני טוב משל אלמוני בשל שיקולים זרים. משאבי המדינה מחולקים באורח בלתי שוויוני, משולל צדק חלוקתי, משיקולים זרים או פסולים. זו תמצית השחיתות".

לדברי זליכה, לפני שלוש שנים, כשנכנס לתפקיד החשכ"ל, מצא כאוס בכל הקשור לתמיכות. החתול, במקרים רבים, שמר על השמנת; עמותות של מקורבים קיבלו סיוע מהמדינה שלא כחוק. החשכ"ל התמקד בסעיפי השכר והרכש, וברח מנושא העמותות. כחלק מן הרפורמה של השנים האחרונות בעניין ההקצבות לעמותות, הוחלט להפריד בין המשרד התומך ובין מנגנון הבקרה. לשם כך הוקם במטה החשכ"ל מנגנון בקרה מרכזי ולתחום ניתנה עדיפות גבוהה. במקום שהמשרדים יערכו את הבקרה על העמותות שהם מתקצבים, תוך כניעה לגחמות השרים שלהם ומקורביהם, גוף מקצועי בחשכ"ל מפקח על ההקצבות. כמו בתחום הרכש, נקבע כי כל תמיכה מחייבת כפל חתימות - של החשכ"ל ושל המשרד נותן התמיכה.

חלק מהעמותות מקבלות תמיכה מכמה משרדי ממשלה. הקמת הבקרה המרכזית הביאה לשיתוף כל המשרדים במידע זה. המערך המרכזי, עם המידע שצבר, ביצע ביקורת רוחבית בשיתוף רשם העמותות, רשות המיסים והביטוח הלאומי. לראשונה התאפשרה ביקורת עומק יסודית בעמותות, לגילוי הונאות.

הוצאת כספים במרמה כפי שתוארה לעיל נחשפה בביקורת. חקירה של האגף גילתה גם כי מורה שעליו דווח למשרד החינוך, ושעבורו קיבלה העמותה כספים, עבר שבץ מוחי ואינו מלמד עוד. מאחת המכללות קוזזו 8.5 מיליון שקל בשל דיווח פיקטיבי על מספר התלמידים, ונפתחה נגדה חקירה משטרתית.


שקל לעמותה, שקל לכיס


עניין אחר שטופל הוא תמיכה משותפת בעמותות של גופים ממשלתיים ופרטיים. למעט מקרים חריגים, החוק מחייב כי על כל שקל של הממשלה ייתן הגוף הפרטי שקל משלו. התברר כי לא פעם הגופים הפרטיים לא עמדו בהסכמים, וחמור מכך, לקחו לכיסם כספי מדינה או מכספי צד ג` (למשל, בפרויקטים חינוכיים גבו כספים מהמשתתפים ולקחו אותם לכיסם). גופים שנתפסו בעבירות כאלה נותקו מזרם ההקצבות.

עד לאחרונה נתנה הממשלה תמיכות שוות כסף - כגון העמדת משרדים לעמותות מבלי שנדרשו לשלם שכר דירה או הענקת מחשבים חינם לגופים שונים - בדרך כלל למקורבים, ותמיד ללא מכרז. בעקבות הערה של מבקר המדינה, הופסק נוהג זה. בוטל גם הנוהג שאיפשר לגופים נתמכים לעקוף קריטריונים, כולל מכרזים. רבע מתקציב החברה למתנ"סים, למשל, 300 מיליון שקל, הוא ממשלתי. ולמרות זאת, המתנ"סים הפעילו 200 חוגים בלי מכרז; כל שר חינוך כפה על החברה את מקורביו ואנשיו. במקביל הופלה לרעה המגזר הערבי; המתנ"סים הערביים, למשל, לא קיבלו תמיכה כלל מכיוון שאינם שייכים לחברת המתנ"סים ואינם קוראים לעצמם "מתנ"סים".

אפליה זו עומדת להסתיים בקרוב, כשוועדה ממשלתית תפרסם קריטריונים שוויוניים לפעילות המתנ"סים. הקריטריונים למתן כספי מדינה לעמותות, וכן טופסי בקשה לקבלת סיוע, מופיעים באתר האינטרנט של החשכ"ל.

החשכ"ל מדגיש כי הוא מקדיש מאמצים מיוחדים לסייע לעמותות מהמגזר הערבי ולסגור פערים רבי שנים. לדבריו, לבד מהנושא המוסרי, מדובר גם במהלך בעל השלכות כלכליות; קל יותר להגביר את הצמיחה במשק דרך הצמיחה של השכבות החלשות. לפני כשנה וחצי פעל החשכ"ל להקמת קרן מיוחדת לעסקים קטנים במגזר הערבי. בקרוב, לראשונה, יהיה באגף גם חשב ערבי.

אגף החשכ"ל פועל יחד עם מרכז מוסאווה לביטול קריטריונים מפלים במתן סיוע מהמדינה לעמותות ערביות. רוב הקריטריונים הללו נולדו בתום לב או מבורות, וביטולם הביא לכך שבמלחמת לבנון, מתנ"סים ביישובים הערביים בצפון קיבלו לראשונה תמיכה מהמדינה.




נוצר: 22/02/2007 | עודכן: 22/02/2007 | רשימות נוספות: מוטי בסוק


http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-123853-00.html?tag=11-20-34