צחנת שחיתות בשערי השוק

[ידיעות אחרונו]

צחנת שחיתות בשערי השוק

אישיות כלכלית בכירה דיברה איתי השבוע בזהירות ובדאגה, כשהיא בוחנת במבט עצוב ועגמומי את הרשימה המתארכת של פרשיות השחיתות בצמרת השלטונית שלנו. האישיות התמחתה בטיפול במשברים כלכליים הפורצים חדשות לבקרים על הגלובוס, ובהסתכלה על הנעשה במקומותינו, נופלים פניה. למה את מודאגת? שאלתי את האישיות, הרי עד כה, טפו-טפו-טפו, לא התרחש שום שינוי בתפישת הכלכלה הישראלית בעיני זרים. בשווקים שורר שקט גמור, הסקירות של האנליסטים על משקנו רגועות וורודות, ואפילו אנחנו המקומיים, שעצבנו חשופים ונשימתנו קצרה, לא מתרגשים במיוחד. לא מושכים כספים מהבורסה, לא רצים לדולר, מגיבים על חשיפת גל השחיתויות בהתרגשות מוסרית ופוליטית, לא פיננסית. אני מודאגת, השיבה האישיות, בגלל השלווה המלאכותית הזו, והיא מלאכותית. כמו שקט לפני הסערה.


אירועים כה גורליים כמו מעצר של ראשי רשות המס, חקירה נגד שר אוצר ואפשר שאף נגד ראש ממשלה, היו צריכים לזעזע ולו במקצת את השווקים. אבל בשווקים כלום לא קרה, כפי שאתה אומר. למה? כי השווקים, אמרה ונאנחה האישיות הכלכלית הידועה, פחות מתוחכמים מכפי שנהוג לחשוב. מהמשברים הפיננסיים הגדולים שפקדו, למשל, את אסיה בסוף שנות התשעים ואת ארגנטינה בשנות האלפיים למדנו שני דברים: האחד, שוק ההון והכספים דוחה עד כמה שרק ניתן את החדשות הרעות. מתעלם מהן, מדחיק אותן, מנסה לשדר עסקים כרגיל - גם כאשר כל העולם כבר מבין שבמדינה זו ואחרת מתפתח מצב משברי. כלומר, השווקים מגיבים לאט? שאלתי את האישיות, והיא ענתה, בלא שמחה לאיד: הם מגיבים באיחור - אבל הם מגיבים בעוצמה.



ומוסיפה האישיות הבכירה: "כאשר המציאות המשברית חודרת סוף כל סוף מבעד לשריון האדישות שלובשים השחקנים בשוקי ההון, תגובתם חריפה, קיצונית, בלתי-צפויה וכמעט אסונית. הם זורקים במכה אחת את הסחורות שאספו במשך שנים, רצים להיפטר בכל מחיר מניירות הערך של המדינה שבה השקיעו מקודם את מיטב כספם. כאילו צעק מישהו `שריפה!` וכל האצטדיון רץ מיד אל הפתחים, להימלט על נפשו. בעידן הגלובליזציה, כך למדנו בשנים האחרונות, גבר הסיכוי לתגובות יתר מוקצנות, סוערות, יוצאות מכל שליטה. חוק העדר זוכה עכשיו לעדנה, גם כשכולם מתעלמים מסימנים מבשרי רעות וגם כשכולם מגלים אותם לפתע".



וזה מה שעלול לקרות גם בישראל? תהיתי. איני רוצה להיות נביאת זעם, ענתה האישיות וכמו התכווצה בתוך מעיל החורף שלה, אבל
בדיוק מזה אני חרדה. כותרת גדולה אחת על שחיתות בישראל בעיתון עסקים בינלאומי מוביל, כתבה אחת החושפת את פניה המכוערות של ישראל ברשת טלוויזיה גדולה, רחש של אי-שקט פוליטי שיצא מתל-אביב ויתפזר בעולם - ובתוך פרק זמן קצר עלולה להיווצר פה תגובת שרשרת איומה. עברו חודשים ארוכים, הוסיפה והסבירה האישיות הכלכלית הבכירה, עד שהשווקים הגיבו על האינתיפאדה השנייה, עד שקלטו מה באמת קורה בישראל. ואז, ביום גשום אחד, אספו המשקיעים את חפציהם ונטשו אותנו.



"השווקים", סיימה האשיות את אזהרתה, "עשויים לטעות בזמן הקצר ולהתמיד באופטימיות בלתי-מוסברת. אחר-כך הם מתקנים את טעויותיהם ועוברים בזבנג לפסימיות גמורה. והזבנג הזה עשוי להיות כואב ביותר". לא בלתי-אפשרי, שזה יקרה גם כעת.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3351607,00.html