התנאים המפליגים של העובדים: החשמל בחינם, הכסף בהנחה

[דה מרקר]

החשמל בחינם, הכסף בהנחה

09:01 | 23.3.2007 גיא לשם


תגיות: חברת החשמל, עופר לינצ`בסקי, ירון זליכה, רכבת ישראל

החיים הטובים של עובדי חברת החשמל כבר נהפכו לפולקלור. חשמל חינם, שכר גבוה במיוחד והעסקת קרובי משפחה הם רק חלק מהתמונה של הטלת עלויות על חשבון החשמל של הציבור. עובדים בכירים בחברה שנחשדים בטוהר מידות זוכים לליטוף אוהב במקום לבעיטה ותלונה למשטרה, והבודדים שנאלצים ללכת הביתה יוצאים משם עם פנסיה לכל החיים. הכל נעשה בחסות הנהלת חברת חשמל ולא רק בזכות לוחמנותו של ועד העובדים.


ההטבות המיוחדות נשמרות בסוד. כמו, למשל, ההלוואות שמעמידה חברת החשמל לעובדיה כבר שנים ארוכות בריבית נמוכה בהרבה מהמקובל בשוק. דובר החברה סירב השבוע לחשוף את תקציב ההלוואות לעובדים מכספי החברה, וגם התעלם משאלות על תקציב ההלוואות בשנים קודמות. ואולם, ממסמך שהגיע לידינו עולה הנתון אותו כל כך מתאמצים להסתיר בחברת החשמל: באוקטובר האחרון אישרה הנהלת החברה סכום של 51 מיליון שקל להלוואות לעובדים ל-2007 בלבד.

לא מדובר רק בהלוואות לעובדים שנקלעו למצוקה כלכלית. עובדי חברת חשמל, החל בעובדי המוקד הטלפוני ועד למנכ"ל החברה, רשאים לקבל הלוואה לכל מטרה היישר מקופת החברה וללא כל ביטחונות. רכב חדש לילד, חופשה בחו"ל או שיפוץ בבית - למה לגשת לבנק ולהביא ערבים אם אפשר פשוט לקבל הפקדה לחשבון של עשרות אלפי שקלים מהמעסיק הנדיב. כל שהעובד צריך לעשות הוא למלא עמוד אחד ולשגר את הבקשה לאגף משאבי אנוש.

הריבית על ההלוואה אינה קיימת בשוק האשראי החופשי: 2.97% לשנה בלבד, לעומת 4% המקובלים בשוק. לא כולם צריכים להחזיר: בעבור עובדים שנדרשו להעתיק את מקום מגוריהם כדי לעבוד בתחנת כוח ונשארו שם 10 שנים לפחות, הופכת ההלוואה למענק. דובר החברה טוען כי מדובר בתנאים "בדומה לנהוג בשירות המדינה. ההלוואות ניתנות בריבית החשב הכללי בשיעור המתעדכן מעת לעת". הדובר סירב לחשוף גם את שיעור הריבית. לטענתו, העניין אושר על ידי רשות החברות הממשלתיות.

ברשות בודקים בתקופה האחרונה את מכלול ההטבות לעובדי החברה, אך גם שם הופתעו לשמוע את הפרטים הנחשפים כאן בראשונה והבטיחו לדרוש הסברים.

זליכה דורש פיצוי מהמדינה

לא רבים מעובדי המדינה יודעים זאת, אבל בכל משרד ממשלתי פועלת ועדה מיוחדת שתפקידה לקבוע זכאות לפיצוי עבור נזק שנגרם לרכושו של עובד המדינה בעת מילוי תפקידו. עיון בנוהל ההחזרים מגלה כי מדובר בפיצוי בעיקר עבור נזק לביגוד ומשקפיים או גניבת ארנק מחדר נעול. מתברר שיש דרך יצירתית לפרש את ההוראות ולהרחיב את סעיפי הפיצוי. כך עולה מפנייתו בנובמבר האחרון של סגן החשב הכללי, אילן לוין, למשנה למנכ"ל משרד האוצר, רוני פרידמן, העומד בראש הוועדה לקביעת זכאות לפיצוי הפועלת במשרד האוצר.

מהפנייה עולה כי לוין פנה בשמו של הבוס שלו, החשב הכללי ירון זליכה, וביקש לבחון את זכאותו של זליכה לפיצוי בסך 632 דולר קנדי (כ-2,300 שקל). לוין הסביר כי הנזק נגרם לזליכה כתוצאה מביטול נסיעת עבודה מתוכננת אליה ביקש לצרף בהמשך את בני משפחתו, והזמין עבורם כרטיסים ומקומות במלונות. "נסיעתו תוכננה ל-27 ביולי ועד ל-8 באוגוסט 2006", כותב לוין, "ומאחר שבתקופה זו התרחשה מלחמת לבנון השנייה, הנחה שר האוצר (שעות אחדות לפני הנסיעה) את מר זליכה לדחות את נסיעת העבודה וכפועל יוצא את חופשתו הפרטית למועד אחר".

זליכה דחה את נסיעת העבודה ואת החופשה המתוכננת למועד אחר, וחברת התעופה חייבה אותו עבור הפרשי עלות הכרטיסים. "מאחר שמר זליכה נאלץ לבטל את חופשתו עקב תפקידו, אבקש לבחון את זכאותו לפיצוי", ביקש לוין והפנה את פרידמן לסעיף הפיצויים, שכאמור אינו מתייחס למקרים של ביטול חופשות.

קשה לתאר מצב שבו מילואימניקים שגויסו למילואים בצו 8 וביטלו חופשות מתוכננות או ספגו נזקים כספיים אחרים תבעו פיצויים, וניתן לשער שגם אם היו פונים, היה נמצא הפקיד שינפנף אותם. זליכה חשב כנראה אחרת ודרש החזר הוצאות.

הוועדה המשרדית בדקה את הפנייה וקבעה כי אין לדון בבקשה. דובר משרד האוצר מסר: "הקביעה נתקבלה, בין היתר, מחמת חוסר סמכות וכן לאור מעמדו של החשב הכללי לגבי הוועדה" (החלטות הוועדה כפופות לאישור החשב, ג.ל). "הוועדה הציעה להפנות את הבקשה לוועדה הבין-משרדית בראשות נציג היועץ המשפטי לממשלה הדנה בנזקי רכוש עובדי מדינה, אך החשב הכללי טרם עשה זאת", הוסיף הדובר.

זליכה, הנוהג לשוחח עם התקשורת ללא מתווכים, הפנה אותנו לדובר משרד האוצר, שאמר: "הפנייה של החשב הכללי איננה בבחינת יוצא דופן ובמשרד האוצר מתקבלות מדי שנה 10-15 פניות לוועדה".

מחירה של תקשורת אוהדת

כששום דבר אחר לא עוזר, אפשר לשפר את הדימוי הציבורי עם השקעה כספית מתאימה. את זה יודעים גם ברכבת ישראל וברשות שדות התעופה (רש"ת), תאגידים ציבוריים ענקיים הסובלים מתדמית גרועה. רש"ת מעסיקה את משרד יחסי הציבור של טל זילברשטיין, איש סודם של ראש הממשלה ושר האוצר, המשמש גם מקשר יעיל בין מנכ"ל רש"ת, גבי אופיר, למסדרונות השלטון. זילברשטיין מקבל עבור שירותיו 8,000 דולר בחודש, בעוד שהשכר המקובל בתחום הוא כ-3,000 דולר ואף פחות. באחרונה הוארך החוזה שלו ללא מכרז. כשהתבקשו ברש"ת להסביר את ההתנהלות התמוהה, הם התחמקו בטענה שלרש"ת רשימה ארוכה של יועצים, וכי בירור לוקח זמן רב. בנוסף נמסר, כי שכירת שירותיו של זילברשטיין הביאה לחיסכון עלויות העסקת עובדים פנימיים.

ברכבת ישראל מצאו דרך מקורית לשלם סכומי עתק ליועץ התקשורת מוטי שרף. ברכבת פעלו בעבר כמה משרדי יחסי ציבור במקביל למחלקת הדוברות. המנכ"ל הנוכחי, עופר לינצ`בסקי, שהגיע ממשרד האוצר, סיים את חוזי ההעסקה ובחר בשרף, שהכיר בעת ששרף שימש כסגן הדובר במשרד האוצר.

לינצ`בסקי ערך מכרז שבו הגדיר שתי משימות שעליהן ביקש הצעות מחיר נפרדות: ייעוץ תקשורת שוטף וייעוץ תקשורת אסטרטגי. שרף זכה בשתי המשימות, שהן למעשה משימות חופפות, אך ניתן להגיש עליהן את החשבון פעמיים. שרף מקבל בעבור עבודתו 8,500 דולר בחודש, ובמקביל אליו מעסיקה הרכבת דוברת בתקן ובשכר של ראש אגף.

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "לאור דרישות התפקיד והאתגרים התקשורתיים והתדמיתיים הרבים, בוצעה התקשרות עם משרד תקשורת אסטרטגית ויחסי ציבור חיצוני. דווקא בשל האתגרים התדמיתיים העומדים בפנינו, מצאנו צורך בהעסקת משרדים ייעודיים בעלי מיומנויות, המתמחים כל אחד בתחומו, במטרה לפעול לשיפור התדמית הציבורית".



letters@themarker.com



http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070323_841 150