המיליונים של הירשזון והולמרט למקורבים בקרית מלאכי וחדרה

[דה מרקר]

המיליונים של ערי התיירות קרית מלאכי וחדרה

07:43 | 30.3.2007 גיא לשם

תגיות: משרד התיירות, חדרה, קרית מלאכי, אורי בן-נון

דצמבר 2005 ייזכר במערכת הפוליטית כאחד החודשים החמים ביותר. "המפץ הגדול" והקמת מפלגת קדימה טילטלו את הליכוד וקרעו אותו לשניים: אלו שהביעו מיד את אמונם בראש הממשלה אריאל שרון ואלו שנשבעו להישאר לנצח בליכוד, גם אם ייאלצו לשבת בספסלי האופוזיציה זמן רב. בין שני המחנות נותרו גם מי שהתלבטו על איזו עגלה לקפוץ - וכשפוליטיקאים מתלבטים, אין כמו כסף כדי לעזור בשכנוע.


כמה מהקולות הצפים היו שייכים לראשי ערים, ששימשו פעילי שטח נמרצים בזמן הבחירות וסייעו לליכוד לזכות בשלטון בעריהם. במסמך פנימי של משרד התיירות שנחשף באחרונה בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע, דווח כי שבוע לפני תום שנת התקציב הוחלט להעביר יותר משמונה מיליון שקל לשתי ערים שמעולם לא היו יעד תיירותי מבוקש, וספק אם יהיו. על ההעברה הוחלט בדיון מיוחד בלחץ הדרג הפוליטי, מבלי שהתקבל כל הסבר המניח את הדעת.

שתי הערים - חדרה וקרית מלאכי - היו אז, ונותרו גם היום, בגרעונות קשים עקב ניהול כושל מתמשך. משרד הפנים התנגד לכל העברה לתקציבן לפני שייכנסו לתוכניות התייעלות, אבל שתי הערים החזיקו באותו הקלף המנצח: ראשיהן, מוטי מלכה מקרית מלאכי וחיים אביטן מחדרה, אנשי שטח מובילים בליכוד, נחשבו לנכס. באותה תקופה, אהוד אולמרט כיהן כשר האוצר ואברהם הירשזון כשר התיירות - ומכיוון ששניהם היו ממקימי קדימה, משרדיהם נרתמו לגיוס מלכה ואביטן למפלגה.

לפי המסמך, במשרד התיירות התכנס צוות התכנון והפיתוח - אך במקום לדון בתוכנית עבודה לשנה הבאה, דובר שם על העברת כספים באופן מיידי, על חשבון תקציב השנה הקודמת. ראש הצוות המשנה למנכ"ל, משה ריגל, פתח והסביר כי הוא מבקש לאשר את העברת הכספים בנוהל מזורז "מפאת קוצר הזמן" והודיע לנוכחים כי אם לא יינתן אישור מיידי אי אפשר יהיה לנצל את תוספת התקציב הנדירה.

ריגל סיפר שהתקציב כבר אושר על ידי ועדת הכספים בכנסת ואגף התקציבים באוצר, אך ללא אישור הצוות לא ניתן יהיה להעבירו. כשביקש לאשר העברה של 3.5 מיליון שקל לעיריית קרית מלאכי, ריגל לא טרח לפרט למה מיועדת תוספת התקציב, אלא צירף מכתב בקשה מראש העיר - מכתב שהגיע לידיו רק מספר שעות לפני הישיבה, שהוצגה בו בקשה כללית בלא כל נתונים כספיים.

אחד מחברי הצוות, חשב משרד התיירות, תהה מה הקשר בין משרד התיירות שאמור לתקצב רק פרויקטים תיירותיים לבין קרית מלאכי, שאינה מוגדרת עיר תיירות. הוא ציין כי בטרם הדיון לא נבדקו כלל נתונים בסיסיים כמו מספר התיירים שמגיעים לעיר או מתעניינים בה. לפי הפרוטוקול, השאלות נותרו ללא כל מענה.

משם עבר הדיון לעסוק בהקצבת 4.5 מיליון שקל לעיר חדרה. שוב, ריגל הציג הסברים כלליים על שוק עירוני מתחדש, וגם במקרה זה לא פורט היקף הפרויקט ואף לא הקשר בינו לבין תיירות. גם כאן, לא ניתנו תשובות מלבד הטענה כי הפרויקט ישולב בתוכנית אב כלל אזורית שיצאה לא מכבר לדרך. בתום דיון קצר אושרו לשתי הערים ביחד 8.1 מיליון שקל, שאיש מהיושבים בחדר לא קיבל הסבר מספק על כשירות העברתם. על ההחלטה חתמו ריגל ומנכ"ל משרד התיירות באותה תקופה, אלי כהן, שעבר מאוחר יותר עם הירשזון למשרד האוצר. זמן קצר אחרי אישור ההעברה אירגנה מפלגת קדימה כינוס של ראשי ערים "מתוסכלי ליכוד", שהודיעו על תמיכתם במפלגה החדשה.

בסמוך לכינוס, הודלף לתקשורת מכתבו של מלכה לבנימין נתניהו, בו הודיע על עזיבת הליכוד. המכתב נחשב לסטירת לחי מצלצלת לנתניהו ומפלגתו, והסב עונג רב לאולמרט, הירשזון ואנשיהם. אביטן, מצדו, התלבט במשך תקופה קצרה על עתידו, אך בסופו של דבר החליט להישאר בליכוד. בלשכת הירשזון הכחישו השבוע את הקשר בין ההחלטה להעביר את הכספים לבין מעברו של מלכה לקדימה וטענו כי ההחלטה הסתמכה על דעת הדרגים המקצועיים. מקורבים להירשזון אף רמזו כי מקורה של הבקשה בימי נתניהו באוצר, בעת שביקש לחזק את קשריו עם ראשי הערים. גם מקורבים אלה הסכימו כי מדובר בעוד שיטה יצירתית להעביר כספים ציבוריים לתומכים פוליטיים.

ממשרד התיירות נמסר כי בסופו של דבר לא הועברו הכספים, למרות ההחלטה.

צריך מאכער כדי לפגוש את השר

קשה להיות מנכ"ל חברת החשמל. בשבוע שעבר אורי בן-נון, מנכ"ל החברה, כינס 600 מעובדי החברה לטקס הרמת כוסית לכבוד חג הפסח. בדברי הברכה שנשאסיפר בלשונו הציורית על קשייו בתפקיד, במיוחד לאור הרפורמה הצפויה בחברה. בן-נון לא שכח להתייחס גם להיבטים אקטואליים, וסיפר לנוכחים כי אחת מהבעיות שנתקל בהן הפתיעה אותו במיוחד.

"אתם יודעים שיש שני שרים שבלעדיהם הרפורמה לא תצא לדרך", סיפר בן-נון לעובדיו. "הראשון הוא שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, והשני הוא שר האוצר אברהם הירשזון. עם הראשון אני מצליח לדבר כשאני צריך, ועם השני לא הצלחתי להיפגש אפילו פעם אחת מאז שנכנס לתפקיד". בן-נון התגאה לספר למאזיניו ההמומים איך התגבר על הקושי: "חיפשתי ומצאתי מאכער שיביא אותי אליו", הצהיר.

המנכ"ל לא חשף את זהותו של המאכער, וגם לא את שכרו - אבל המסר היה ברור: אם מנכ"ל חברת התשתיות הציבוריות הגדולה במדינה נאלץ להשתמש במתווך כדי להגיע לשר האוצר בעיצומו של המהלך החשוב ביותר בתולדותיה, משהו במערכת רקוב באמת. השבוע, מסיבות מובנות, בחר בן-נון להכחיש שאמר את הדברים, אך מקורות בחברה אישרו כי באחרונה נשכרו שירותיו של יועץ מיוחד לצורך קשר עם משרד האוצר. את היועץ, ראש אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, בחר המנכ"ל בן-נון להגדיר בנאומו כ"מאכער".

מלשכתו של השר הירשזון נמסר בתגובה כי "בסיכום שהושג בדיון בין משרדי האוצר והתשתיות נקבע כי שר התשתיות ירכז את עבודת הממשלה מול גורמי חברת החשמל, משום שהחברה נמצאת תחת אחריותו. לגופו של עניין, מבדיקה שנערכה במשרדנו לא התקבלה בקשה לפגישה עם שר האוצר מטעם מנכ"ל חברת החשמל. כל גרסה אחרת לגבי הפעלת קשרים כאלה או אחרים לטובת קיום פגישה שכזו אינה תואמת את המציאות".



letters@themarker.com


http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070330_844 011