האלוף אלעזר שטרן הדליף לכאורה ליאיר לפיד מסמכים אישיים הקשורים לחייל חננאל דיין להכפישו

[מעריב]

סמל חננאל דיין תובע את האלוף שטרן
החייל שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל תובע 150 אלף שקל משטרן, לאחר שהדליף מסמכים אישיים ליאיר לפיד. "מסירת המסמכים נועדה לעשותו מטרה לבוז וללעג"
רועי שרון | 15/5/2008 9:44 חננאל דיין, החייל המצטיין שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל, תובע את האלוף אלעזר שטרן בסכום של 150 אלף שקל בנימוק של פגיעה בפרטיותו ופגיעה בשמו הטוב.

זאת לאחר שהאלוף שטרן העביר לעיתונאי יאיר לפיד מסמכים אישיים הקשורים לדיין. בתצהיר שהגיש לבית המשפט הודה לפיד כי את החומר קיבל לידיו מהאלוף שטרן. בראיון ל"מקור ראשון" הודה האלוף שטרן לפני כחודש כי העביר את החומר ללפיד.
אלעזר שטרן. צילום: ראובן קסטרו
בין המסמכים שהעביר שטרן ללפיד היו כתב הדחה ממילוי תפקידי לוחם, סיכום ראיון מח"ט, מכתב חתום בידי מפקד הפלוגה ובו פרטים אישיים ומשפחתיים של התובע, לרבות גירושי הוריו בגיל צעיר, מות אביו של התובע וסיבת המוות וכן תמליל השימוע שערך שטרן לדיין. סיווגם של המסמכים הוא שמור או מסווג.

בכתב התביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב טוען פרקליטו של דיין עו"ד יהל מרחבי כי "מסירת המסמכים נעשתה שלא לשם תכלית ראויה. נהפוך הוא! היא באה כדי להתנכל לתובע, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז וללעג, למנוע ממנו הטבות המגיעות לו בדין בשל היותו חייל מצטיין, ולשם האדרת שמו של הנתבע".

לאחר שהאלוף שטרן העביר את החומר, טוען דיין, נעשה בו שימוש במטרה להכפישו בציבור. "במעשיו של הנתבע, שנעשו תוך ניצול לרעה של סמכותו הצבאית, הוא גרם נזק בפועל לתובע, גרם לו לאבד חברויות, פגע בו בשירותו הצבאי, ובעתידו המקצועי והחברתי. נוסף על כך, גרמו המעשים לעוגמת נפש רבה לתובע, ציערו, ביישו והכלימו אותו, וכן גרמו לתובע נדודי שינה רבים, לילות כימים".

דיין, תלמיד ישיבת הסדר ותושב היישוב פסגות, שירת בשריון, ונבחר כחייל מצטיין מטעם יחידתו לקבל אות הצטיינות מידי הנשיא. במהלך הטקס הוא סירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, במחאה על מעורבותו ביישום תוכנית ההתנתקות. לטענתו, בשעה שראה את הרמטכ"ל נזכר בדחפורים שהרסו את בית סבו בגוש קטיף. דיין, אחד מ-120 חיילים מצטיינים, עלה לבמה, הצדיע לרמטכ"ל, אך סירב ללחוץ את ידו. הוא גם סירב לחזור בו ולהתנצל על המעשה.

בסיום התביעה, נכתב כי לאלוף אלעזר שטרן "לא הייתה כל סיבה מוסרית, חוקית, מקצועית או חברתית כלפי הציבור לפרסם פרטים אישיים – מגמתיים וחסויים – מתוך כוונה לפגוע ללא תקנה בשמו הטוב של התובע, ולגרום לו בשל כך נזק בלתי הפיך, כפי שאכן נגרם בפועל".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/733/861.html