אריה אבנרי - זעקי ארץ מושחתת, ביקורת על הספר

[חיים יטיב]

אריה אבנרי קובל על החרם התקשורתי על ספרו זעקי ארץ מושחתת המתפרסם באופן מאסיבי באתר NFC של יואב יצחק.

רכשתי את הספר ועיינתי בו להלן התרשמותי.

ראשית אודה ולא אבוש כותרת הספר לא אהובה עלי בלשון המעטה, אינני סבור שהארץ מושחתת אלא סבור אני שמוסדות המדינה הינם מושחתים ויש הבדל תהומי אך לא ארחיב על כך כאן.
אריה אבנרי סובל בספר מדיסוננס קוגנטיבי עמוק, מצד אחד הוא מערער על כמעט כל זיכוי של אישי ציבור שלא הורשעו על ידי בית המשפט או שלא הוגש נגדם כתב אישום מצד שני הוא אינו מותח כמעט ביקורת כלשהי על מערכת המשפט ובית המשפט העליון אשר נתנו לזה לקרה.
במקרה הטוב הוא מוצא לנכון לבקר את התנהלות מזוז ורובינשטיין אשר חששו לדבריו לגרום לזעזועים פוליטים ונרתעו מהגשת כתבי אישום נגד ראשי ממשלה מכהנים.

הוא מטיח ביקורת חסרת רסן, חסרת פרופורציה וחסרת הצדקה לטעמי על שר המשפטים דניאל פרידמן ומאשים אותו בחיפוי על שחיתות אולמרט ופגיעה במערכת המשפט כדי לאפשר לאולמרט להיחלץ מפרשיות השחיתות שלו.

בזמנו כתבתי בפורום רחב בדואר אלקטרוני נגד התלונה שהוא הגיש נגד פרידמן בגין מאמרו בידיעות אחרונות "משפח רמון" אשר ביקר את הכרעת הדין במשפט הנשיקה של רמון. כתבתי אז שהתלונה של אבנרי גובלת בהונאת הציבור, הנ"ל זעם על הדברים והשתלח בי מבלי להשיב לגופו של עניין.

ניכר מדבריו שהתרעומת שלו נגד אולמרט איננה רק בגדר ביקורת ציבורית לגיטימית אלא שהיא כוללת טינה אישית תהומית.

אבנרי טוען שאולמרט פעל לפני שנים רבות לאיים עליו ולגרום להדחתו מידיעות אחרונות ויש אולי בכך להסביר חלק מחוסר האוביקטיביות לכאורה של אריה אבנרי.

הבעת הפן הרגשי של מחבר ספר הינו דבר חיובי לעתים, אך במקרה דנן הדבר מכביד על הקריאה ומעלה ספקות בדבר אמינותו של המחבר ויש לצער על כך.

בספר מצויות שגיאות חוזרות בתאריכים המבלבלים את הקורא והופכים את המידע בספר ללא מדוייק מספיק, דוגמא מתוך רבות בעמוד 92 הוא כותב

"פרקליטו של עמרי עו"ד דן שינמן, מבכירי הפרקליטים בישראל, שהצליח בעבר "לסדר" עסקות טיעון מוצלחות ללקוחות שלו, תמיד בנימוקים של טובת הציבור והחיסכון שבאי ניהול משפט ארוך ויקר, ביקש להפעיל את הכלל גם לגבי עמרי. ואכן במחצית הראשונה של 2007 התנהלו מגעים בניסיון לגבש את פרטי העסקה."

בפועל המגעים בן עורכי הדין של עומרי למזוז היו במחצית של 2005 ונפסקו בעקבות הבג"ץ של נקים חיים יטיב נגד אריאל שרון ואחרים 6190/05 אשר הוגש בסוף יוני 2005 ואילץ את מזוז להגיש כתב אישום ללא עסקת טיעון, עסקת הטיעון נרקמה חודשים מאוחר יותר ביום 15.11.05 והתיק נידון בתחילת 2006 בבית המשפט בתל אביב, עומרי הורשע ל 9 חודשי מאסר בפועל וערער בהמשך למחוזי שהקל עמו ל-7 חודשי מאסר בפועל ולאחר מכן עומרי ביקש לערער על כך לעליון ונדחה.


לדעתי אבנרי לא מבסס מספיק את המידע שהוא מתאר על אף היותו ברוב המקרים מדוייק, חוסר אסמכתאות וביבליוגרפיה הופך את המידע ללא מוצלב לכאורה ופוגע באמינות המחבר.

המידע שמובא על ידי אבנרי הינו רחב היקף ומתפרס על שנים רבות, אין בספר חידושים רבים אלא מהווה לרוב מחזור של מידע שפורסם על ידי אבנרי ואחרים בעיתונות הכתובה יחד עם זה הוא נותן תמונה מרוכזת ועדכנית של פרשיות השחיתות הגדולות שמתנהלות והתנהלו בשנים האחרונות.

נראה מתוך הספר שאבנרי רוחש כבוד מיוחד לאהרון ברק וזאת ככל הנראה מאז שזכה אבנרי בערעורו לאפשר הוצאת ספרו "הגביר" שנאסר לפרסום בזמנו על ידי השופט ווינוגרד.

פסק הדין של ברק הווה עבור אבנרי גאווה ונקודת ציון לטענתו על חופש העיתונות, הוא התראיין לאחרונה קצרות בתוכנית של אברי גלעד בערוץ 2 וטרח להזכיר פרשה זו בזמן המועט שהוקצה לו, ראה כאן

האם הדבר השפיע על שיקול דעתו בכל הנוגע לשחיתות מערכת המשפט?, יתכן שכן, ספרו לא עוסק כלל ועיקר בשחיתות מערכת המשפט אשר הינה לדעת "נקים" הגורם העיקרי למימדיה המפלצתיים של השחיתות השלטונית.

תמוה הוא שאדם מעורב כה עמוק בנבכי הפוליטיקה הישראלית כמו אבנרי אינו מודע לכך.

בזמנו אריה אבנרי פנה ל-נקים וביקש מידע על היקף רכושו של אהרון ברק בטענה שביקשו ממנו לעסוק בכך עקב פרסום של נקים בנדון. הנ"ל לא פרסם דבר בעקבות זאת ולא ברור לאיזה מטרה הוא דרש מידע זה אחרי שהתברר גישתו הלא מאוזנת לטובתו של אהרון ברק.

לסיכום מדובר בספר חשוב למי שמתעניין בשחיתות השלטונית אך נדרש לעיין בו בזהירות לבדוק את המידע בטרם מתבססים עליו ולהיות מודע לרקע ונטיותיו של המחבר.

בברכה

חיים יטיב