פרוטוקול מהכנסת חשוב ביותר על שחיתות מערכת המשפט, של הועדה לביקורת המדינה וחוק ומשפט

[חיים יטיב]

כאן פרוטוקול חשוב ביותר מהכנסת על שחיתות מערכת המשפט, מתוך ישיבה משותפת של הועדה לביקורת המדינה והועדה חוקה חוק ומשפט מיום 13.7.05
הפרוטוקול משום מה לא מתפרסם בשום מקום באינטרנט פרט מאשר באתר הכנסת שבו רק בעמל רב מוצאים אותו.

בן יתר הדברים החשובים שנאמרו בישיבה,
על הדילים בועדה לבחירת שופטים
מיכאל איתן:

חשבתי שעל מנת שהחשיבות הזאת לא רק תיאמר אלא גם תופגן, היה רצוי שמבקר המדינה יהיה נוכח בדיון כזה. אני מקווה שיש לו סיבות טובות למה החליט לא להגיע. הוא יקבל את החומר מהישיבה ונוכל לקבל תשובות ענייניות.

מה שמדאיג אותי זאת תחושה שבמדינת ישראל יש קבוצות שהן מעל לכל ביקורת, הן בכלל לא חייבות תשובה.

מלי פולישוק-בלוך:

עובדה שהם בדוח.

מיכאל איתן:

אבל הם לא חייבים תשובה, הם מרגישים שהם מעל הביקורת. אם יש עליהם ביקורת, אז הם למשל מבצעים חרם כללי. ביקרת אותי? אני לא מדבר אתך יותר, לא משתתף באירועים שלך, לא מגיע אליך יותר. אתה מוחרם. חרם.

רשף חן:

אתה מדבר על העניין הזה או על עניין אחר?

מיכאל איתן:

יש חריגות קשות מאוד, ולא אחזור על הדברים של יושב-ראש ועדת הביקורת. יש לנו דוגמה איך זה מתחיל מלמעלה, זאת הבעיה שלנו. כשרוצים להיאבק בשחיתות, בשינוי נורמות, צריך לגלות מנהיגות אישית. כשרוצים להשחית מערכות מתחילים מלמעלה, כולם רואים את מה קורה למעלה, ואחר כך כל אחד עושה כך – אולי לא באותה מידה, אולי קצת פחות. כל אחד אומר: אם שם למעלה מותר, מדוע לי אסור? שואלים אותי הרבה חברים את השאלות האלה.

ראיתי את חבר הכנסת שאול יהלום בטלוויזיה, יוצא מוועדה למינוי שופטים, שדנה במינוי שופטים לבית המשפט העליון. הוא אמר: חשבתי שמועמדת מסוימת אינה ראויה להיות שופטת בבית המשפט העליון. באו אליי במהלך הישיבה נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים יחד, ואמרו לי: שאול, אתה מעוניין במועמדת מסוימת, שהיא קרובה להשקפתך הפוליטית, לקדם אותה שתהיה שופטת בבית המשפט העליון. אנחנו מעונינים בתמיכתך במועמדת הזאת, למרות שאתה חושב שהיא לא טובה. אם תתמוך בה, בניגוד למצפונך, נדאג שבמועד אחר, על פי סעיף אחר בחוק, לא נפעיל את שיקול הדעת כהלכה, ובניגוד להפעלת שיקול הדעת אנחנו מבטיחים לך – לא משנה מי יהיו המועמדים, שהיא תיבחר להיות שופטת בפועל בבית המשפט העליון.

רן כהן:

הוא בטח זרק אותם מכל המדרגות, כמו שצריך היה לעשות.

מיכאל איתן:

ציפיתי, שמיד באותו רגע, תבוא תגובה של שר המשפטים, של נשיא בית המשפט העליון. אתם צריכים להבין, על האשמות פחותות מכך נפתחו חקירות פליליות נגד שרים. אם השר כץ נקרא לחקירה על מינויים פוליטיים, ואם השר הנגבי נקרא לחקירה על מינויים פוליטיים, שואלים אותי אם אני יכול להסביר מה ההבדל. אני בטוח שיש הבדל. אני מחכה ששר המשפטים לשעבר, טומי לפיד, ונשיא בית המשפט העליון יופיעו למחרת היום במסיבת עיתונאים ויגידו: לא היו דברים מעולם, לא הובטח לו; או, טעינו ודבר כזה לא ייעשה יותר. אבל לאף אחד אין צורך להסביר. מישהו פונה אליהם? מישהו מבקש מהם? יש איזה צורך להסביר לנו משהו? מי אנחנו שיסבירו לנו בכלל? אני מציע לכם לקרוא את הכתבה האמיצה.




על התנועה לאיכות השלטון

היו"ר יורי שטרן:

גם התנועה לאיכות השלטון בדרך כלל שותקת.

מיכאל איתן:

התנועה לאיכות השלטון תפסה לעצמה עכשיו פופוליסטית. בכנסת יש ליקויים, אין ספק, אבל הם התנועה נגד הכנסת. כל ליקוי קטן בכנסת זה קטסטרופה לדמוקרטיה, וכאן, בנושא ליבה, לא שומעים אותם. אבל אנחנו חברי כנסת, ואנחנו צריכים לעשות את עבודתנו ולא להתעסק בתנועה לאיכות השלטון.









הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול
מהישיבה המשותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה - 203
וועדת החוקה, חוק ומשפט - 534
מיום רביעי, ו' בתמוז בתשס"ה (13 ביולי 2005), שעה 9:30



סדר היום: העסקת עובדים בהנהלת בתי המשפט ומתמחים במשרד המשפטים – דוח 55ב' של מבקר המדינה, עמ' 693



נכחו:

חברי הוועדה:

יורי שטרן – היו"ר
מיכאל איתן – יו" ועדת חוק, חוקה ומשפט
זבולון אורלב
עבד אלמאלכ דהאמשה
רשף חן
רן כהן
מלי פולישוק-בלוך

מוזמנים:

שרת המשפטים ציפי לבני
אהרון אברמוביץ - מנכ"ל משרד המשפטים
אלדד קנטי - עוזר למנכ"ל משרד המשפטים
השופט בועז אוקון - מנהל בתי המשפט
השופט רוני בודסקי - משנה למנהל בתי המשפט
עו"ד נורית ישראלי - יועצת משפטית, משרד מבקר המדינה
יוסי הירש - ממונה בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה
בועז ענר - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה
יוסי סיון - סגן ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה
דורינה שיין - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה
רניה אוברניאק - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה
עוזי ברלינסקי - מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה וביקורת פנים, משרד ראש הממשלה
גדעון פרבר - מנהל תחום, משרד ראש הממשלה
מוטי אהרוני - סגן נציב שירות המדינה
יורם צלקובניק - סגן נציב שירות המדינה לענייני משמעת
ישי זנדני
דוד כנפו
בועז חורש
לילך כץ

מנהלת הוועדה: חנה פריידין

רשמה: יפה קרינצה


העסקת עובדים בהנהלת בתי המשפט ומתמחים במשרד המשפטים – דוח 55ב' של מבקר המדינה, עמ' 693



היו"ר יורי שטרן:

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא העסקת עובדים בהנהלת בתי המשפט ומתמחים במשרד המשפטים. לפני שנציגי משרד מבקר המדינה יציגו את ממצאי הדוח אני רוצה להגיד את התרשמותי מהפרק הזה.

זה שבמדינת ישראל לוקחים עובדים למשרות שונות ללא מכרז, זה לצערי מחלה ידועה. זה שמפברקים את המכרזים, תופרים אותם על אדם שכבר נמצא במערכת, ורוצים אחר כך להכשיר אותו לפי הנהלים, גם זה קורה ואלה תופעות שצריכים להילחם בהן. מעסיקים קרובי משפחה, כולנו יודעים, אבל כשזה קורה בבתי המשפט, כשההעסקה בתנאים פוגעניים מתקיימת במשרד המשפטים, הפגיעה ביסודות המשטר התקין קשה במיוחד. כל פעם שאנחנו, חברי הכנסת, מעזים להגיד מילת ביקורת נגד מערכת השיפוט במדינת ישראל – אם זה בג"ץ או החלטות השופטים – כולם פונים נגדנו, הביקורת בתקשורת היא חריפה מאוד; איך אתם מעזים. הרי מעמדם של השופטים צריך להיות מעל כל ביקורת, אסור להתערב. כולם יוצרים מהנחה שמערכת בתי המשפט, מהשופטים ועד העובדים, הם נקיים ושומרים על טוהר עמדות, כי אם לא הם אז מי יעשה את זה? זאת האינסטנציה האחרונה שהאזרח בא אליה כדי לחפש צדק.

אז פותחים את דוח מבקר המדינה, ומגלים שהמערכת הזאת מלאת ריקבון. קולטים שם עשרות עובדים ללא מכרז, ומה שעוד יותר גרוע, כאשר סוף סוף עושים כאילו מכרזים, הם כולם תפורים. פוסלים מועמדים אחרים ולא מנמקים מדוע. ימינה ושמאלה מעסיקים קרובי משפחה, אפילו ביחידות ניהוליות. חבר הכנסת אליעזר כהן הציע הצעת חוק שאוסרת למנות קרובי משפחה של השופטים באותה מערכת, הממשלה פסלה את הצעת החוק שלו.

מיכאל איתן:

היא חזרה בה.

היו"ר יורי שטרן:

היא חזרה אתך, כי אתה חבר הקואליציה. אותה הצעה של חבר-הכנסת כהן נפסלה, שזה לדעתי דבר לא תקין.

מיכאל איתן:

בהצעת החוק של חבר-הכנסת כהן היה אלמנט שאולי הייתה בו קנטרנות מסוימת. לעומת זאת, ההצעה שלי הייתה כללית לגבי קרבת משפחה, כפי שחל בתקשיר.

היו"ר יורי שטרן:

אתה מבין שאם היו אומרים לחבר הכנסת כהן שהוא צריך להרחיב על כלל קרובי משפחה ולא רק על בני זוג הוא לא היה מתנגד. את ההחלטה הזאת הממשלה פסלה.

מיכאל איתן:

אבל הרוב בכנסת יכול היה לאשר.

היו"ר יורי שטרן:


ממשלת ישראל לא רצתה את החקיקה הזאת, שאמורה הייתה לשים קץ לדבר פסול מיסודו; מינוי קרובי משפחה בבתי משפט. למי פונה האזרח כאשר הוא נפגע, נגרם לו נזק? הוא יכול לפנות לנציב תלונות הציבור - מבקר המדינה. כאשר מבקר המדינה מתערב הוא לרוב מתערב לטובת האזרח, אבל לרוב הדברים האלה מגיעים לפתח בתי הדין, ולגלות ששם החוק והסדר לא קיימים, הפרוטקציה חוגגת, השחיתות הפכה לנורמה - - -

מלי פולישוק-בלוך:

"שחיתות" היא מילה חזקה.

היו"ר יורי שטרן:

מינוי קרובי משפחה, מינוי ללא מכרז או מכרז תפור - זאת שחיתות בהגדרתי. אין דבר יותר מזעזע מזה.

הפרק האחר מדבר על העסקת מתמחים בבתי המשפט. בכנסת אנחנו מנסים למצוא דרכים איך להגן על העובד במדינת ישראל, איך להביא לכך שחוקי עבודה בסיסיים כמו שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה יתקיימו. עשינו ישיבה, גם בעקבות הפרק בדוח מבקר המדינה, על אכיפת חוקי העבודה, וגילינו שהיחידה הרלוונטית לאכיפת החוקים האלה במשרד העבודה לא ממלאת את תפקידה. אבל בוודאי, גם באוקיינוס הזה של הפרות זכויות העובדים, אם אפשר היה לסמוך על מישהו תיאורטית, זה על משרדי הממשלה וודאי וודאי משרד המשפטים. והנה אנחנו קוראים בדוח על כך שהמתמחים במשרד המשפטים הם עבדים, גם אם מרצון. המתמחה מוכן לעבוד שעות נוספות, אבל מי אפשר למשרד המשפטים לנצל את זה בציניות כזאת, ולא לשלם להם מה שמגיע? גם העובדים הזרים מוכנים לעבוד בשכר נמוך משכר מינימום, מוכנים לעבוד בשישי, שבת וחגי ישראל ולא לקבל על זה תוספת תשלום. אבל החוק עומד לצידם ודורש מהמעסיק למלא את חובותיו. למה זה לא חל על משרד המשפטים?

יש שם עוד סעיפים שקשורים למאבטחים, אני משאיר את הפרוט לנציגי משרדי הממשלה. הפרק הזה הוא קצר, לדעתי הוא אחד המזעזעים ביותר בדוח, כי הוא מתייחס למוסדות שצריכים להיות היכל, בית המקדש, של החוק והסדר, ואינם כאלה.

מיכאל איתן:

בוקר טוב לכולם. זאת ישיבה משותפת של הוועדה לביקורת המדינה וועדת החוקה, אבל הדומיננטיות, מאחר שאנחנו עוסקים בנושא שקשור לדוח מבקר המדינה, הדומיננטיות של הישיבה היא של הוועדה לביקורת המדינה. לכן, אני מרשה לעצמי לשאול האם בדרך כלל בישיבות מסוג כזה גם מבקר המדינה נוכח או שזה יוצא מן הכלל.

היו"ר יורי שטרן:

מבקר המדינה או נציגיו. אין חובה שהמבקר אישית יהיה נוכח כאן. המבקר הקודם בדרך כלל היה מגיע לישיבות, המבקר החדש עכשיו נכנס לעניינים, אני מקווה שגם אצלו זאת תהיה הנורמה.

מיכאל איתן:

אני שותף לדעתך שהנושא הזה הוא נושא בעל חשיבות רבה מאוד. גם שרת המשפטים אמורה להצטרף לישיבה, בגלל חשיבותו.

היו"ר יורי שטרן:

היא תצטרף אלינו עוד מעט.

מיכאל איתן:

חשבתי שעל מנת שהחשיבות הזאת לא רק תיאמר אלא גם תופגן, היה רצוי שמבקר המדינה יהיה נוכח בדיון כזה. אני מקווה שיש לו סיבות טובות למה החליט לא להגיע. הוא יקבל את החומר מהישיבה ונוכל לקבל תשובות ענייניות.

מה שמדאיג אותי זאת תחושה שבמדינת ישראל יש קבוצות שהן מעל לכל ביקורת, הן בכלל לא חייבות תשובה.

מלי פולישוק-בלוך:

עובדה שהם בדוח.

מיכאל איתן:

אבל הם לא חייבים תשובה, הם מרגישים שהם מעל הביקורת. אם יש עליהם ביקורת, אז הם למשל מבצעים חרם כללי. ביקרת אותי? אני לא מדבר אתך יותר, לא משתתף באירועים שלך, לא מגיע אליך יותר. אתה מוחרם. חרם.

רשף חן:

אתה מדבר על העניין הזה או על עניין אחר?

מיכאל איתן:

יש חריגות קשות מאוד, ולא אחזור על הדברים של יושב-ראש ועדת הביקורת. יש לנו דוגמה איך זה מתחיל מלמעלה, זאת הבעיה שלנו. כשרוצים להיאבק בשחיתות, בשינוי נורמות, צריך לגלות מנהיגות אישית. כשרוצים להשחית מערכות מתחילים מלמעלה, כולם רואים את מה קורה למעלה, ואחר כך כל אחד עושה כך – אולי לא באותה מידה, אולי קצת פחות. כל אחד אומר: אם שם למעלה מותר, מדוע לי אסור? שואלים אותי הרבה חברים את השאלות האלה.

ראיתי את חבר הכנסת שאול יהלום בטלוויזיה, יוצא מוועדה למינוי שופטים, שדנה במינוי שופטים לבית המשפט העליון. הוא אמר: חשבתי שמועמדת מסוימת אינה ראויה להיות שופטת בבית המשפט העליון. באו אליי במהלך הישיבה נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים יחד, ואמרו לי: שאול, אתה מעוניין במועמדת מסוימת, שהיא קרובה להשקפתך הפוליטית, לקדם אותה שתהיה שופטת בבית המשפט העליון. אנחנו מעונינים בתמיכתך במועמדת הזאת, למרות שאתה חושב שהיא לא טובה. אם תתמוך בה, בניגוד למצפונך, נדאג שבמועד אחר, על פי סעיף אחר בחוק, לא נפעיל את שיקול הדעת כהלכה, ובניגוד להפעלת שיקול הדעת אנחנו מבטיחים לך – לא משנה מי יהיו המועמדים, שהיא תיבחר להיות שופטת בפועל בבית המשפט העליון.

רן כהן:

הוא בטח זרק אותם מכל המדרגות, כמו שצריך היה לעשות.

מיכאל איתן:

ציפיתי, שמיד באותו רגע, תבוא תגובה של שר המשפטים, של נשיא בית המשפט העליון. אתם צריכים להבין, על האשמות פחותות מכך נפתחו חקירות פליליות נגד שרים. אם השר כץ נקרא לחקירה על מינויים פוליטיים, ואם השר הנגבי נקרא לחקירה על מינויים פוליטיים, שואלים אותי אם אני יכול להסביר מה ההבדל. אני בטוח שיש הבדל. אני מחכה ששר המשפטים לשעבר, טומי לפיד, ונשיא בית המשפט העליון יופיעו למחרת היום במסיבת עיתונאים ויגידו: לא היו דברים מעולם, לא הובטח לו; או, טעינו ודבר כזה לא ייעשה יותר. אבל לאף אחד אין צורך להסביר. מישהו פונה אליהם? מישהו מבקש מהם? יש איזה צורך להסביר לנו משהו? מי אנחנו שיסבירו לנו בכלל? אני מציע לכם לקרוא את הכתבה האמיצה.

היו"ר יורי שטרן:

גם התנועה לאיכות השלטון בדרך כלל שותקת.

מיכאל איתן:

התנועה לאיכות השלטון תפסה לעצמה עכשיו פופוליסטית. בכנסת יש ליקויים, אין ספק, אבל הם התנועה נגד הכנסת. כל ליקוי קטן בכנסת זה קטסטרופה לדמוקרטיה, וכאן, בנושא ליבה, לא שומעים אותם. אבל אנחנו חברי כנסת, ואנחנו צריכים לעשות את עבודתנו ולא להתעסק בתנועה לאיכות השלטון.

עבודתנו היא בראש ובראשונה לא להאשים, אלא ליצור מצב שתהיה חובה לתת הסברים. זה אל"ף בי"ת. אם אנשים במערכת מרגישים שהם לא צריכים לתת הסברים, טבעו האנושי של כל אדם, כשהוא נמצא במצב כזה, הכוח הזה מעוות את האדם הכי טוב והכי מוסרי. במיוחד אדם שקיבל שרירות וכוח לקבל החלטות בשם הציבור, צריך להיות חשוף, גלוי, חייב הסברים ונימוקים. הוא לא יכול לפעול כאילו המדינה הזאת שייכות לו, כאילו המשרה שהוא קיבל היא נחלתו האישית. הוא חייב להיות תחת ביקורת ולתת תשובות, ולא משנה מי הוא.

הממצאים מאוד חמורים. אני יודע שהסיכוי שלנו להציג את זה בפרופורציות הנכונות בתקשורת הוא לא גדול, אבל אני מודה לך, אדוני יושב ראש ועדת הביקורת, שהזמנת גם את הוועדה שלנו לדיון. אני נותן לך גיבוי בכל דבר שתצטרך על מנת שנוכל לקבל את מלוא התשובות למה שהיה ואת כל ההבטחות וההתחייבויות שהדברים האלה יתוקנו בעתיד. בכל דבר שתרצה אסייע לך, ואם יהיו לי רעיונות משלי אשמח להביא אותם בפניך.

היו"ר יורי שטרן:

תודה רבה. הישיבה הזאת צריכה להסתיים בשעה 11:00, ולכן אני מבקש שכל אחד ידבר קצר. חבר-הכנסת כהן, בבקשה.

אליעזר כהן:

שתי הערת פתיחה חשובות. הייתה הצעת החוק שלי, דחיתי אותה לאור בקשת שרת המשפטים ויושב ראש ועדת החוקה, מכיוון שהם אמרו שההצעה שלי מצומצמת והם מעונינים לטפל ביתר יסודיות והרחבה. קיבלתי את זה.

הערה שניה, בשבוע שעבר נפל דבר בישראל. קיימנו פה ישיבה עם ראש הממשלה, שהביא אתו את כל צוות המומחים שלו, את המנכ"לים שלו והשרים שלו. כל השרים ישבו פה ארבע שעות, נתנו לנו דיווח ואורו עיני האנשים. במדינת ישראל עושים שימוע לנושא ממלכתי לאומי ממדרגה ראשונה – ההינתקות. באמריקה זאת שגרה. צריכים לנהוג בביקורת על כל גוף ובכל מקום, להגיע למצב ששימוע יהיה דבר שגרתי במערכת הפוליטית שלנו.

אני מסכים עם יושב-ראש ועדת החוקה בכל הנוגע לעניין הפתיחות וחובת הדיווח, ולכן אני אומר את זה.

רן כהן:

זה פחות או יותר נוהל העבודה של הוועדה לביקורת המדינה.

בועז ענר:

הדוח הזה עוסק בערך חשוב של שוויון הזדמנות לתעסוקה. הערך הזה הוא נר לרגליו של מבקר המדינה, לאו דווקא במקרה זה, ואזכיר בקצרה דוחות קודמים. עסקנו בהעסקת מקורבים בחברת החשמל ואל על, והמספרים שעלו שם בנוגע להעסקת קרובי משפחה מדהימים, בעיקר קרובי משפחה להנהלות וועדי העובדים באותם ארגונים. המשכנו עם אותו ערך של שוויון הזדמנות בתעסוקה גם לגבי הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים, משום שמבחינתו כל עוד הגופים נתונים לביקורת בסמכותנו כולם שווים, ובודקים את מי שצריך לבדוק. באשר להנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים יפרט יוסי הירש.

יוסי הירש:

הנושא של העסקת עובדים באופן כללי לא חדש במשרד מבקר המדינה, אפילו עובדים שעבדו לפנינו במשרד מבקר המדינה ב-1968 עסקו בזה, ובית המשפט העליון ציטט את דוח מבקר המדינה ב-1991.


מיכאל איתן:

בהקשר למה ציטט?

יוסי הירש:

בהקשר לפסק דין קראוס. זה מישהו שעתר לבית המשפט העליון כי לדעתו המכרז שניגש אליו היה תפור לפי מידות של מי שכבר הועסק במקום העבודה.

היו"ר יורי שטרן:

מעניין איך אחרי כן בית המשפט העליון בעצמו נתן יד לאותם מינויים במערכת שלו, לפי הדוח שלכם.

בועז ענר:

אנחנו עוסקים בהנהלת בתי המשפט ולא בשופטים עצמם.

מיכאל איתן:

בכתבה של טובה צימוקי, לגבי התקופה בה יצא פסק הדין, היא כותבת על הדוגמה של אהרון ברק עצמו. בתו, אסתר, עשתה את ההתמחות שלה בעליון, בתו השניה, תמר, עשתה את ההתמחות אצל השופטת איילה פורקצ'ה, בנו התמחה אצל פרקליטת המדינה דאז, דורית בייניש, ורעייתו אלישבע, שמשה כעוזרת המשפטית של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר.

מלי פולישוק-בלוך:

הוא איש משפחתי, רוצה את המשפחה ליד.

רן כהן:

זה אומר שבן או בת של שופט בבית המשפט העליון יכולים להתמחות רק בחוץ לארץ?

מיכאל איתן:

לא. זה אומר שעל כל מקום בבית המשפט העליון מתמודדים מאות מתמחים.

שרת המשפטים ציפי לבני:

יש מספיק מקומות התמחות אצל עשרות אלפי עורכי הדין הפרטיים.

היו"ר יורי שטרן:

לפני שבוע דנו בהנפקת רשיונות בוחן למי שעמד בראש המערכת הרישוי במשרד התחבורה. לפניו, כל אלה שהיו מנהלי האגף הזה, הנפיקו לעצמם רשיונות בוחן. אמרנו שלא ייתכן שמי שעומד בראש המערכת, גם אם הוא מצטיין, יעשה לעצמו רשיון כזה. בוודאי ובוודאי כלל כזה חייב לחול על מי שעובד במערכת השפיטה, שהוא לא יעשה לעצמו ולבני משפחתו את הפרוטקציות האלה.

יוסי הירש:

מבין 4,500 עובדים בהנהלת בתי המשפט, בדקנו העסקה של מספר סוגים; עוזרים משפטיים ומזכירים משפטיים, שהם עורכי דין במקצועם, מתמחים ומאבטחים. לגבי מזכירים משפטיים ועוזרים משפטיים עבדנו לפי סרגלים שהנהלת בתי המשפט קבעה, לפי חוק שירות המדינה והוראות התקשיר. לגבי מזכירים משפטיים, הם אמורים להתקבל באמצעות מכרזים פומביים. בדקנו העסקה של 82 מזכירים משפטיים שהתקבלו החל מאמצע 2002 עד 2004, שאז הסתיימה הביקורת. 41 מהם התקבלו בלי מכרז, ששיטת ההעסקה הייתה שקודם קלטו את האנשים לתוך הנהלת בתי המשפט, כעבור זמן - בין חודשיים לשנתיים - העבירו אותם מכרזים. כל האנשים שבדקנו, אלה שהועסקו במשרות שאליהן התקבלו, עברו את המכרז.

רן כהן:

כלומר, 50% לא עברו את זה באופן תקין.

יוסי הירש:

אבל מבין אלה שהתקבלו 100% התקבלו במכרז. הסיכוי של אלה מבחוץ היה אפסי.

מיכאל איתן:

יש כאן בעיה נוספת, לא רק העיוות שלאחרים אין סיכוי, אלא עושים מכרזים פיקטיביים. כלומר, תביאו בחשבון שעשרות רבות ואולי מאות של אנשים תמימים ראו מודעה שיש מכרז, שילמו כסף, הלכו למכון הדסה, בזבזו זמן, הגישו מכתבים, כשהמערכת יודעת שאת אלה יכניסו, המכרז תפור. שאת אומרת, הנזק הוא לא רק חוסר שוויון בהזדמנויות לעבודה אלא הטרדה והוצאות יתר לאנשים תמימים בציבור.

היו"ר יורי שטרן:

ומדובר בהנהלת בתי המשפט.

יוסי הירש:

לגבי העסקה של קרובי משפחה, השיטה הזאת אפשרה גם לקרובי משפחה להיכנס באותה שיטה. זאת אומרת, בהתחלה קלטו את האנשים האלה ולאחר מכן העבירו אותם מכרז. לגבי המשרות של עוזרים משפטיים, יש החלטת ממשלה מפברואר 2001, שקבעה שעוזרים משפטיים בכלל מתקבלים באמצעות ועדת איתור. זה תהליך שהוא מעין מכרז. גם פה נהגו באותה דרך; קודם קלטו אנשים, מתוך 27 עוזרים משפטיים שבדקנו את ההעסקה שלהם לגבי התקופה הרלוונטית, 17 מהם התקבלו באותה שיטה. ב-100% מהמקרים האנשים האלה התקבלו באמצעות ועדת האיתור.

היו"ר יורי שטרן:

אתם גם מציינים שהנימוק – כאשר ניתן – היה שלאנשים האלה כבר יש ניסיון במערכת. זאת אומרת, זה זיוף פעמיים.

יוסי הירש:

זה למעשה אשרור. לגבי מתמחים, מדובר בכ-900 מתמחים שמתקבלים גם במשרד המשפטים וגם בהנהלת בתי המשפט מידי שנה. לכאורה, לפי התיעוד שבדקנו, במשך ארבע שנים משרד המשפטים עשה לכאורה מאמץ לגבש טיוטה לגבי העסקת מתמחים, כולל מכרזי מאגר פומביים לעתודה של מתמחים. בסופו של דבר זה לא יצא לפועל, וציינו את העובדה הזאת. משרד המשפטים היה ער לעובדה הזאת, והוא בעצמו ראה שמקרב המתמחים, שמתקבלים במשרד המשפטים ובהנהלת בתי המשפט, בסופו של דבר הם מתקבלים בשיטה כאת או אחרת גם לעבודה קבועה, ולכן חשוב שגם העתודה הזאת תתקבל באמצעות מכרז.

רן כהן:

זאת אומרת, פעם אחת הם מתקבלים כמתמחים דרך קרבה וקשרים, ואחר כך הם הופכים להיות עובדים קבועים
_________________
הצטרפו לערוץ של נקים בטלגרם להתעדכן:
https://t.me/Nakim_org_Ch


הסקר קובע: רוב הציבור בישראל סבור שהשחיתות פוגעת בחייו היום יומיים,
חתום על העצומה נגד שחיתות הממסד ומערכת המשפט והצטרף ל"נקים"

ניתן להשיג את חיים יטיב הדובר של ארגון "נקים" באמצעות טלגרם @HaimYativ או דוא"ל haim@nakim.org


השופט מישאל חשין:המלחמה בשחיתות היא מלחמה להגנה עצמית בה לא לוקחים שבויים